נצילות

כל מה שרצית לדעת על נצילות:
נצילות היא היחס בין האנרגיה המתקבלת ביציאה ממערכת לבין האנרגיה הנכנסת אליה, והיא נמדדת באחוזים או בשבר עשרוני.
המערכת יכולה להיות מכונה, מכשיר חשמלי, בעל חיים או תופעה טבעית כמו השמש.
במערכת מכנית להעברת תנועה כדוגמת אופניים, האנרגיה שאנו משקיעים בסיבוב הדוושות לא מגיעה בשלמותה אל הגלגלים כיוון שחלק ממנה מתבזבז עקב חיכוך בין גלגלי השיניים לשרשרת והופך לאנרגיית חום.
במערכת הידראולית אנרגיית שמן המוזרם מהמשאבה לצרכנים בצינורות מתבזבזת בחלקה עקב צמיגותו של השמן ובחלקה עקב דליפות השמן מן המערכת.
במערכות חשמליות חלק מהאנרגיה החשמלית שמגיעה ממקור חשמל אל הצרכנים (כמו מנועים חשמליים ונורות) מתבזבזת עקב התנגדות חשמלית והופכת לאנרגיית חום.
במנועים, הנצילות לעתים מחושבת כיחס בין ההספק הנכנס להספק המופק.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לנצילות:
קצרמר פיזיקה
תרמודינמיקה
מנועים
אנרגיה

האנרגיה החופשית של גיבס

כל מה שרצית לדעת על האנרגיה החופשית של גיבס:
האנרגיה החופשית של גיבס היא מידת העבודה "החופשית" שניתן להפיק ממערכת סגורה כאשר הלחץ והטמפרטורה קבועים.
תחת אילוצים אלו, היא מגיעה למינימום כאשר המערכת בשווי משקל.
האנרגיה החופשית של גיבס היא אם-כן הפוטנציאל התרמודינמי שהמשתנים הטבעיים שלו הם הטמפרטורה והלחץ.
מכיוון שבתגובות כימיות הטמפרטורה והלחץ הם בדרך כלל המשתנים הנשלטים, יש לאנרגיה החופשית של גיבס חשיבות רבה בקביעת הכיוון המועדף של התגובה.
האנרגיה החופשית של גיבס פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-19 על ידי המתמטיקאי האמריקאי ג'וסיה וילארד גיבס.
האנרגיה החופשית של גיבס מסומנת באות , ונקראת על שם המדען האמריקני ג'וסיה וילארד גיבס.
היא מוגדרת כ:

כאשר

היא האנרגיה הפנימית של המערכת
היא הטמפרטורה
היא האנטרופיה
היא הלחץ
היא הנפח
היא האנתלפיה

האנרגיה החופשית של גיבס היא בעלת חשיבות רבה לצורך אפיון של מערכת.
היא גורם בקביעת המתח של תא אלקטרוכימי וקבוע שיווי משקל לתהליכים הפיכים.
היא גם ידועה בשמות שונים כגון פונקציית האנרגיה של גיבס, אנרגיה חופשית, אנתלפיה חופשית ופוטנציאל תרמודינמי בלחץ קבוע.
האנרגיה החופשית של גיבס היא הפוטנציאל התרמודינמי שמתקבל כאשר מבצעים התמרת לז'נדר על האנרגיה הפנימית כך שהטמפרטורה והלחץ הופכים למשתנים הנשלטים במקום האנטרופיה והנפח.
הדיפרנציאל (בתהליכים הפיכים) של האנרגיה החופשית של גיבס מתקבל מהדיפרנציאל של האנרגיה הפנימית:

.

האנרגיה החופשית היא כלי נוח לקביעת הכוון הספונטני של תגובה:

– תהליך ספונטני
– שווי משקל כימי – התגובה תתרחש בשני הכיוונים במידה שווה, היחס בין המגיבים לתוצרים יישאר קבוע.
– התגובה תתרחש בעיקר בכוון ההפוך

מקור: http://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=אנרגיה_חופשית_של_גיבס&oldid=16024055
קטגוריה: תרמודינמיקה

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להאנרגיה החופשית של גיבס:
תרמודינמיקה

קירור

כל מה שרצית לדעת על קירור:
קירור הוא תהליך הרחקת חום מחלל סגור או מחומר על ידי סילוקו למקום אחר; המטרה העיקרית של הקירור היא להוריד את טמפרטורת החלל הסגור או החומר ואחר כך להוסיף ולקיים טמפרטורה נמוכה זו.
מאחר שחום זורם מעצמו רק מחומר או גוף בעל טמפרטורה גבוהה לחומר או גוף בעל טמפרטורה נמוכה (החוק השני של התרמודינמיקה), יוצא שכדי לגרום לחום לזרום בכיוון ההפוך נחוץ להשקיע עבודה מכנית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקירור:
קירור ומיזוג אוויר
שימור מזון
תרמודינמיקה

אֶנְטְרוֹפּיה

כל מה שרצית לדעת על אֶנְטְרוֹפּיה:
אֶנְטְרוֹפּיה היא אחד הגדלים המאפיינים מערכת פיזיקלית.
קיימות הגדרות שונות לאנטרופיה, אך לפי כל ההגדרות, היא מקיימת (בסבירות גבוהה, לכל הפחות) את החוק השני של התרמודינמיקה: במערכת סגורה, סך האנטרופיה לא יכול לקטון.
בתרמודינמיקה, האנטרופיה היא פונקציית מצב המסייעת לתאר מעברי חום.
כמו כן, מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע כי תהליך אדיאבטי (כלומר, תהליך בו המערכת לא מחליפה חום עם הסביבה) המתקיים במערכת הוא הפיך אם ורק אם האנטרופיה של המערכת נשארת קבועה.
במכניקה סטטיסטית, האנטרופיה מתארת עבור מצב מקרוסקופי מסוים את מספר המצבים המיקרוסקופיים השונים בהם הוא מתקיים.
עבור מערכות גדולות מספיק, שני המושגים מתלכדים.
אנטרופיה היא גודל אקסטנסיבי.
כלומר, אם שתי מערכות זהות יאוחדו, ערך האנטרופיה של המערכת החדשה יהיה כפול מערך האנטרופיה של כל אחת מהמערכות המקוריות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאֶנְטְרוֹפּיה:
גדלים פיזיקליים
תרמודינמיקה
פיזיקה סטטיסטית

השד של מקסוול

כל מה שרצית לדעת על השד של מקסוול:
השד של מקסוול או השדון של מקסוול הוא פרדוקס בדמות ניסוי מחשבתי שהציע הפיזיקאי ג'יימס מקסוול בשנת 1867 כדי לבחון את החוק השני של התרמודינמיקה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להשד של מקסוול:
ויקיפדיה: שכתוב – מדעי הטבע
ניסויים מחשבתיים
תרמודינמיקה
פרדוקסים פיזיקליים

מנוע קרנו

כל מה שרצית לדעת על מנוע קרנו:
מנוע קרנו הוא מושג בתרמודינמיקה המתאר את מנוע החום בעל הנצילות המקסימלית.
המנוע נקרא על שם סאדי קרנו, ממניחי יסודות התרמודינמיקה.
למרות התיאור של תהליך שלכאורה ניתן לבצע אותו, מנוע קרנו איננו ניתן לבנייה בפועל.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למנוע קרנו:
תרמודינמיקה
מנועים

מנוע חום

כל מה שרצית לדעת על מנוע חום:
מנוע חום הוא מכונה שהופכת אנרגיה תרמית לעבודה מכנית.
מקור החום יכול להיות בעירה של דלק, אנרגיה סולארית, אנרגיה גאותרמית וכדומה.
על מנועי חום נמנים מנוע דיזל, מנוע בנזין, טורבינת קיטור, מנוע סילון, טורבינת גז ועוד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למנוע חום:
ויקיפדיה: ערכים הדורשים עריכה
תרמודינמיקה
מנועים

פעפוע

כל מה שרצית לדעת על פעפוע:
פעפוע (בלועזית: דיפוּזיה) הוא פיזור של חומר במורד מפל ריכוזים, על פי רוב מריכוז גבוה שלו לריכוז נמוך שלו, על מנת ליצור שוויון ריכוזים, וזאת על פני הנפח העומד לרשות החומר.
הפעפוע הוא תנועה עצמית של חלקיקים, תהליך הנגרם בשל תנועתם המתמדת והאקראית של חלקיקי החומר, שנובעת מהאנרגיה הקינטית שיש להם.
תוצאת הפעפוע היא ערבוב הדרגתי של החומר.

קצב הפעפוע תלוי בטמפרטורה, כלומר באנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר, בצמיגות הזורם שבו מתרחש הפעפוע ובכמות החלקיקים של החומר.
חוק הדיפוזיה של פיק מסביר בצורה מתמטית את תופעת הפעפוע.
פעפוע מתרחש באופן בולט בגזים ובנוזלים, אולם גם במוצקים מתרחש פעפוע איטי.
פעפוע של גזים הוא מהיר יותר מפעפוע של נוזל.
פעפוע בנוזלים עשוי לגרום לפיזור של חלקיקים המומסים בנוזל או לחלופין לפעפוע של הנוזל עצמו (תהליך הנקרא אוסמוזה).
הפעפוע מתואר במספר דיסציפלינות בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה.
להלן דוגמאות:

ערבוב מספר חומרים ובכך ליצור תערובות חדשות כגון אבקות למיניהן וכדומה.
שימוש בריאקטור.
יצירת קטליזטורים בתעשייה כימית.
יצירת נסכים על ידי עירוב של פלדה או מתכות אחרות עם חומרים אחרים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפעפוע:
כימיה פיזיקלית
פיזיולוגיה
תרמודינמיקה

זרז

כל מה שרצית לדעת על זרז:
זרז (בלועזית: קטליזטור) הוא חומר המסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות.
המונח נטבע לראשונה על ידי הכימאי השבדי יונס יעקב ברצליוס כאשר גילה את תופעת הקטליזה ב-1835.
הזרז עצמו משתתף בתגובה, אך הוא אינו מִתכּלֶה ואינו משתנה במהלכה; הזרז אינו חלק מהתוצרים או מהמגיבים; נהוג לרשום אותו בנוסחת התגובה מעל החץ המציין את המעבר מהמגיבים לתוצרים.
בדרך כלל מספיקה כמות קטנה ואף זעירה מהזרז, כדי שהתגובה תתרחש או שתתבצע מהר יותר.
הזרזים מאיצים תגובות שבהיעדר הזרז היו מתרחשות באיטיות רבה; הזרזים אינם מסוגלים לגרום לתגובות שבהיעדר הזרז לא היו יוצאות כלל לפועל.
זרזים אינם משפיעים על הרכב המערכת בשיווי משקל, אלא רק מזרזים את ההגעה למצב של שיווי משקל.
אותו זרז פועל תמיד הן על התגובה הישירה והן על התגובה ההפוכה.
הזרזים מאיצים את התגובה באמצעות הורדת אנרגיית ההפעלה של התגובה, כך שיותר מולקולות עשויות להגיב בה.
זרזים מסוגלים להאיץ את מהירות התגובה פי אלפי ואף מיליוני מונים.
קיימים שני סוגי זרזים:

זרז הטרוגני: מצוי במצב צבירה שונה מזה של המגיבים; הזרז בדרך-כלל אינו משתתף בתגובה.
דוגמה לכך היא תגובה שבה הזרז הוא משטח מוצק שעליו מתרחשת התגובה, ושסופג את המגיבים הנוזליים; הספיגה גורמת לערעור הקשרים הבין-אטומיים שבמולקולות החומרים המגיבים וליצירת קשרים חדשים.
זרז הומוגני: מצוי באותו מצב הצבירה של הנוזל, ובדרך-כלל משתתף בתגובה.
הזרז יוצר חומר ביניים עם אחד המגיבים; חומר הביניים ממשיך להגיב עם המגיב השני; נוצר חומר חדש, ואילו הזרז משתחרר לסביבה, כך שהוא אינו מתכלה או נצרך.
הנוסחאות הבאות מתארות באופן עקרוני תגובות כאלו:

A + C → AC (תגובה ראשונית בין המגיב A והזרז C ליצירת חומר ביניים בלתי-יציב, AC)
AC + B → AB + C (תגובה סופית בין חומר הביניים והמגיב B; הזרז משתחרר לסביבה)

את התהליך בכללותו ניתן לסכם כך:
A + B + C → AB + C

זרזים רבים הם חומצות או בסיסים חזקים; תגובות רבות מסוגלות להתרחש רק בסביבה חומצית או בסיסית, והזרז מספק סביבה זו.
זרזים אחרים הם מתכות אדישות – כאלו שכמעט ואינן נוטות להגיב, כגון מתכות מקבוצת הפלטינה.
גם ברזל משמש כזרז בכמה תגובות.
שימוש בזרזים כיראליים מאפשר תגובות כימיות סטריאוסלקטיביות, כלומר, כאלו שבהן נוצר עודף של אחד הסטריאואיזומרים.
תגובות אלו נקראות גם סינתזות אסימטריות מזורזות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לזרז:
ביוכימיה
כימיה פיזיקלית
תרמודינמיקה
קינטיקה כימית
זרזים

מכונה

כל מה שרצית לדעת על מכונה:
מכונה היא מכשיר מורכב המְבַצֵע עבודות לאדם.
באופן מדויק יותר, מכונה היא התקן מורכב שצורך, מעביר או משנה אנרגיה על מנת לבצע משימה או עבודה מסוימת.
בדרך כלל זקוקות המכונות למקור אנרגיה חיצוני על מנת לבצע עבודה.

אולם ייצור ובו מגוון מכונות, רצועות תמסורת, גלגלי שיניים, מיכון כבד וכלי עבודה – כל המכונות באולם זה מופעלות על ידי מנוע אחד בלבד

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למכונה:
מכונות
הנדסת מכונות
תרמודינמיקה