אתניות

כל מה שרצית לדעת על אתניות:
אתניות היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד.
במקרים רבים, אתניות היא שם נרדף לגזע, שכן היא נסמכת על מוצא משותף של הקבוצה החברתית (לעתים, מוצא מדומיין).
בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע.
בניגוד לאתניות, גזע הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, לרוב על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים.
בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה.
הביקורת טוענת, כי המונח "גזע", משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית.
דהיינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.
בעקבות כך, המושג אתניות הפך למושג מוביל, על חשבון המושג "גזע".
במאה ה-19 החלה להתפתח האידאולוגיה הפוליטית של אתניות לאומית, שהיא צורה של לאומיות, שבה המדינה שואבת לגיטימציה פוליטית מאתניות.
כך, המושג המעורפל גזע, נקשר יחד עם לאומיות.
שתי דוגמאות קיצוניות לחברות המתרכזות סביב קשרים אתניים ניתן למצוא בקרב האימפריה הגרמנית (1871–1918) ובגרמניה בתקופת הרייך השלישי.
השאיפות האימפריאליסטיות של הממשל הגרמני נומקו בכך שהשתלטות על שטחים היא למעשה שליטה מחדש באדמות שהיו "מאז ותמיד" מאוכלסות בגרמנים מבחינה אתנית.
גם ההיסטוריה של הבלקן הייתה רצופה במלחמות על רקע אתני.
בהקשר זה, המושג אתניות משמש גם כדי להצדיק קשרים היסטוריים.
בעידן הפוסט-מודרני, אתניות אינה רק מקשרת בין פרטים לאומה ספציפית, אלא מתמקדת בעבר ובתרבות המקשרים בין פרטים שונים היוצרים יחד קבוצה חברתית.
המושג אתניות יכול להתייחס לקבוצה אתנית ייחודית, אך כזו שמתקיימות בה זהויות ומסורות קבוצתיות שונות.
דוגמה לכך היא מדינת ישראל, שבה יהודי המדינה מהווים קבוצה אתנית אחת, שבה יש מגוון מסורות של עדות שונות, למשל אשכנזים ומזרחים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאתניות:
אתניות
סוציולוגיה
אנתרופולוגיה

אומה

כל מה שרצית לדעת על אומה:
אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת.
בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.
כיום רוב האומות מקושרות למדינה (מדינת לאום), אך ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה, כגון הכורדים והטטרים, ואומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים.
ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון שווייץ.
הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה.
במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה.
יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעתים קרובות כאומה האמריקנית.
עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאומה:
קצרמר מדע המדינה
סוציולוגיה
לאומיות

תרבות הצריכה

כל מה שרצית לדעת על תרבות הצריכה:
תרבות הצריכה (באנגלית: Consumerism) היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי.
המונח תרבות הצריכה משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי.
תרבות הצריכה אינה רק תיאור של תרבות צריכה במקום מסוים אלא מושג ביקורתי המשלב בתוכו ביקורת על האידאולוגיה והפרקטיקה של הקפיטליזם ועל התנהגות הסקטור התאגידי.
טענה זו היא חלק מניתוח חברתי המצביע על כך שתרבות הצריכה של ימינו מנותבת על ידי תאגידים גדולים לצריכה אישית מוגזמת ועיוורת.
כמו כן, הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי אותם תאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי.
כדי לצמצם את תרבות הצריכה אפשר גם להפחית במקור את הצריכה של המוצרים, וכן להשתמש בהם שימוש חוזר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתרבות הצריכה:
סוציולוגיה
כלכלה
תרבות
אנטי גלובליזציה
מחאה אנטי תאגידית

הגירה

כל מה שרצית לדעת על הגירה:
הגירה היא תנועת אוכלוסייה ממקום למקום, בתוך מדינות, בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגירה:
הגירה
סוציולוגיה
דמוגרפיה

גלובליזציה

כל מה שרצית לדעת על גלובליזציה:
גלובליזציה (מלטינית – גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ) היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם.
במשך ההיסטוריה של התפתחות התרבות האנושית הולך ומתחזק התהליך שבו מידע, מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר.
תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד.
משחר האנושות, וביתר שאת מאז תחילת העת החדשה, היו מספר תקופות בהן התחזקו מגמות גלובליסטיות, (כמו תקופת האימפריה הרומית או סוף המאה ה-19).
על-פי הסוציולוג והפילוסוף עמנואל פרנסה, תחילתו של עידן הגלובליזציה הנוכחי היא בגילוי אמריקה, "העולם החדש", בשנת 1492, אך כיום נהוג לקרוא בשם זה בעיקר לתהליכים החלים מאז השליש האחרון של המאה ה-20.
דוגמה לגלובליזציה היא רשת המזון מקדונלד'ס, הנפוצה כמעט בכל העולם, והיא בעלת רשת של סניפים הפרושים באופן גלובלי ברוב מדינות העולם.
הגלובליזציה היא תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי.
התרחבות הסחר העולמי מורגשת בכל מקום בעולם.
אנשים ברחבי העולם נחשפים כל העת לכמויות גדולות של מידע, מתעדכנים בחדשות, בהמצאות ובטכנולוגיות חדישות, ומכאן נוצר מעין "כפר הגלובלי" אשר מאחד את כל המדינות לישות אחת גדולה, שבה המשמעות של גבולות מדיניים הולכת וקטנה.
 
כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית בתחבורה ובתקשורת, התפתחויות פוליטיות וכלכליות נוצר תהליך גלובלי של סחר בין מדינות וחברות רב-לאומיות.
ניתן למצוא כיום במדינות רבות מוצרים מיובאים אשר זולים לעתים קרובות מתוצרת אותה הארץ.
 

תאגידי ענק הם אחד ממאפייני הגלובליזציה הבולטים ביותר.
בתמונה לוגו חברת המזון המהיר מקדונלד'ס, חברה המהווה בעיני רבים סמל לגלובליזציה בשל התפשטותה ותפוצתה בכל רחבי העולם ובתרבויות ומדינות שונות

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגלובליזציה:
גלובליזציה
סוציולוגיה
יחסים בינלאומיים

טאבו

כל מה שרצית לדעת על טאבו:
טאבו (מפולינזית "טאפו" = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת.
מערכת איסורים אלה קשורה למושג הקדושה והטומאה החברתיים, כך שהעבירה עליהם נחשבת כגורמת תוצאות חמורות, משום כך עבירה על טאבו נחשבת למעשה שלא יעשה ואף למעשה נתעב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לטאבו:
קצרמר סוציולוגיה
סוציולוגיה
אנתרופולוגיה

אתנוגרפיה

כל מה שרצית לדעת על אתנוגרפיה:
אתנוגרפיה (מיוונית אתנוס-אומה, עם וגראפיה-כתיבה) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.
אתנוגרפיה היא שיטת מחקר הוליסטית המחזיקה בדעה כי מרכיביה של מערכת, בהכרח אינם יכולים להיות מובנים באופן מלא ומדויק כאשר הם מוצגים ונחקרים באופן בלתי-תלוי האחד בשני.
לסוגה יש מקורות היסטוריים כמו-גם פורמליים, ביומני-מסע ובדוחות משרד קולוניאליים.
מספר מסורות אקדמיות, בעיקר הקונסטרוקטיביסטית והרלטיביזם הדוגמתי, גרסו כי האתנוגרפיה היא שיטת מחקר לגיטימית לחלוטין.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאתנוגרפיה:
אתנוגרפיה
אנתרופולוגיה
ארכאולוגיה
סוציולוגיה

משפחה

כל מה שרצית לדעת על משפחה:
משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה.
במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם.
במשמעות רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה.
משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור.
כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.
במרוצת המאה ה-20 ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה.
לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.
התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים שהם אחים אחד של השני.
אך קמה התנגדות לתפיסה זו, משום שמשתמע ממנה שכולם חייבים לאמץ מידה אחת של התנהגות מוסרית.
ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות מתוך קרבה.
כלומר, אנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא.
בספרות האנתרופולוגית מצוין כי לא נמצאו עדויות לקיומה של חברה כלשהי בה לא היה קיים מוסד משק הבית.
המשפחה, לעומת זאת, מתקיימת במרבית צורות החיים המוכרות לנו, אך לא בכולן.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשפחה:
משפחה
אנתרופולוגיה
סוציולוגיה
סוכני חיברות
שארות ומוצא
קבוצות חברתיות

הגמוניה

כל מה שרצית לדעת על הגמוניה:
הגמוניה היא שלטון מוחלט בחברה המצוי בידיה של קבוצה חברתית מסוימת, שהשיגה אותו תוך שיתופי פעולה בין השליטים החומריים של החברה, לבין השליטים הרעיוניים.
הגמוניה היא היכולת להכתיב את החוקים ואת ההסדרים שלפיהם מתקיימים יחסים פוליטיים וכלכליים, או לפחות לשלוט בהם.
על פי ההוגה האיטלקי הנאו-מרקסיסטי אנטוניו גראמשי, עוצמתה של הבורגנות השלטת אינה נשענת על בסיסה הכלכלי (התשתית) בלבד, אלא בעיקר על בניין העל שלה (האינטלקטואלים, בכירי עולם התרבות, המשפט, הדת והפוליטיקה) – היסודות הערכיים והרעיוניים הרצויים לה.
משעלה בידי הבורגנות להטמיע את ערכיה ולהפכם מודל חיקוי והערצה בקרב המעמדות הנמוכים, שוב אין היא צריכה לכפות את שלטונה בכוח הזרוע דווקא.
הגמוניה היא מצב של שלטון מוחלט (או כמעט מוחלט) בחברה, המרוכז בידיה של קבוצה חברתית מוגדרת, ובא לידי ביטוי בשיתוף השליטים במשאבים החומריים אותה חברה עם שליטיה הרעיוניים והאידאולוגיים.
ההגמוניה מתארת מצב של שליטה בהסדרים חברתיים, נורמות וכללים, והיא מעצבת את פני החברה לפי ערכים הגמונים המשרתים אינטרסים וצרכים של הקבוצה השלטת.
ההגמוניה חולשת גם על מערכת התרבות בכללותה, והיא מחלחלת לכל ההיבטים האינטלקטואליים של חיי היומיום.
זוהי מערכת בלתי-מודעת של שליטה, בה המרכיבים והערכים ההגמוניים כלל אינם נתפסים כחלק מתרבות או אידאולוגיה שולטת, אלא נראים כמו חלק בלתי-נפרד מהחברה ומערכיה, בלי קשר לקבוצת השליטה.
בדרך זו, גם מיעוטים מזדהים עם ערכים אלה, המקבלים נופך חוץ-פוליטי, ומתעצמים לכדי עובדות לכאורה, מיתוסים או אמירות מוחלטות הנכונות לאותה החברה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגמוניה:
קצרמר סוציולוגיה
סוציולוגיה
ריבוד ואי שוויון
מדע המדינה

הון תרבותי

כל מה שרצית לדעת על הון תרבותי:
הון תרבותי הוא מושג המתייחס לעולם הידע והתוכן של היחיד והקבוצה, והוא מתפקד כגורם מרבד, כגורם המשעתק את אי השוויון, ואת עליונותם החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות.
את המונח טבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה.
בספרו 'Forms of Capital' מרחיב בורדייה את מושג ההון מעבר למושג הכלכלי המציין חליפין חומריים, וכולל בו צורות לא-חומריות ולא-כלכליות של הון: הון תרבותי, הון חברתי והון סימבולי.
הוא מסביר כיצד ניתן להשיג סוגי הון, לערוך בהם חליפין ולהמיר אותם בסוגי הון אחרים.
מכיוון שהמבנה והחלוקה של ההון מייצגים גם את המבנה הפנימי של העולם החברתי, בורדייה טוען כי הבנת הסוגים השונים של ההון יתרמו להבנת המבנה והתפקוד של העולם החברתי.
בורדייה מבחין בשלוש צורות של הון תרבותי:

הון תרבותי ממוסד – תעודות אקדמיות והסמכות היוצרות 'תיעוד על יכולת תרבותית המעניקות לאוחז בהן ערך קונוונציונלי, קבוע וחוקי ביחס לכוח'.
אסמכתאות אקדמיות אלה יכולות לשמש ככלי המרה בין הון תרבותי לכלכלי.
הון תרבותי מחופצן (Objectified) – בעלות על טובין תרבותיים, חפצים חומריים כגון חפצי אומנות, ספרים, ציורים, מכשירים או מכונות.
ניתן להעריך אותם הן חומרית, כהון כלכלי, והן סימבולית כהון מחופצן.
הון תרבותי מופנם/מגופן (Embodied) – מצוי בתוך האדם, והוא מייצג את ידיעותיו, יכולותיו, ערכיו וטעמו התרבותי.
הון מגופן יכול לגדול על ידי השקעת זמן בשיפור עצמי ובלמידה.
כאשר הון מגופן נטמע באדם, הוא הופך להביטוס ואינו יכול להיות מועבר בצורה מיידית.
כלומר – ההון המגופן הוא מערך התנהגויות (נימוס, דיבור, הליכות וכיוצא בזה) וטעם (בביגוד, חברים, אוכל, תחביבים וכיוצא בזה) של אדם, המעידים על מי שהוא, מהיכן בא, איפה התחנך.
הון תרבותי זה, שלא כמו שני האחרים, נרכש רק בתהליך ארוך ומורכב, בעצם במשך כל מהלך חייו של האדם.
הפנמת הערכים התרבותיים מתרחשת בעיקר בגיל הילדות, בתהליך החיברות (סוציאליזציה) של האדם, ורק בצורה כזו אותם ערכים יהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו.
למעשה, סוג ההון הזה הוא המפריד בין מי שנולד למעמד הגבוה לבין מי שהתעשר במהלך חייו וטיפס בסולם המעמדי.
ניתן לרכוש הון תרבותי זה רק אם היחיד שרוכש אותם מצויד במערכי-הערכה מנטליים נכונים, ומבין את משמעויות הטובין הללו.
זאת מאחר שהסמלים המשוקעים בתוך ההון התרבותי הם תמיד קודים מסוג זה או אחר, ויש תמיד לפענח אותם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להון תרבותי:
סוציולוגיה
תרבות