פוסטקולוניאליזם

כל מה שרצית לדעת על פוסטקולוניאליזם:
פוסטקולוניאליזם (אנגלית: Postcolonialism) הוא שם כולל למערכת תאוריות המתמודדות עם המורשת המקומית במהלך ולאחר ההשתחררות מהשלטון הקולוניאלי האירופי מן המאה ה-19, ובמיוחד עם בעיית גיבושה של זהות לאומית עם קיצו.
תאוריות אלה עוסקות בדרך בה ידע על עמים ויחידים, שנמצאו או נמצאים תחת שלטון קולוניאלי, שירת את האינטרסים של המדינות הקולוניאליסטיות, והן מעלות שאלות כלליות עוד יותר לגבי האופן בו ידע על עמים כבושים נוצר, כיצד משתמשים בו וכיצד עמים ויחידים שחיו תחת שלטון זר מכוננים את זהותם מחדש.
מרבית התאוריות הפוסטקולוניאליסטיות מושפעות ממושג ה"כוח" של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.
הן בוחנות כיצד מתוארים עמים, הנמצאים תחת שלטון קולוניאליסטי, וכיצד מתגבשת מערכת סמלים ודימויים, שמתוארים כידע אובייקטיבי, על עמים אלה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפוסטקולוניאליזם:
תאוריות סוציולוגיות
מדע המדינה
קולוניאליזם
פוסטקולוניאליזם
לאומיות

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו

כל מה שרצית לדעת על לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.
חוקים נחקקים על ידי הגוף המחוקק במערכת השלטון במדינה, על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים בחברה ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית.
בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע להתנהגות הפרט וכן חובות וזכויות האזרח.
החוק הוא נורמה משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים.
כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).
כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף.
במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של הרשות השופטת לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.
החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון.
כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.
ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך ענישה המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת.
שימוש בענישה זו מכונה אכיפת החוק, והוא חוקי ומקובל.
ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד.
איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.
סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים.
לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה באי-סדר חברתי.
מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן הדין.
ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים המחייב, שנקבע על ידי בית המשפט הרלוונטי, או את המנהג המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.
תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה.
התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה משפטים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
מדע המדינה
חוקים
חוק ומשפט

הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה

כל מה שרצית לדעת על הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה:
הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה (רוסית: ЕврАзЭС, Евразийское экономическое сообщество) הוא ארגון כלכלי בינלאומי שמיועד לייצר גבולות מכס משותפים בין המדינות החברות בו, ועידוד שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות החברות.
מזכ"ל הארגון הנוכחי הוא טאיר מאנסורוב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להקהילה הכלכלית של אירו-אסיה:
מדע המדינה
אירופה: כלכלה
אסיה: כלכלה
ארגונים בינלאומיים אזוריים

פְּלוּרַלִיזְם

כל מה שרצית לדעת על פְּלוּרַלִיזְם:
פְּלוּרַלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה) הוא מונח המשמש במשמעויות שונות בפילוסופיה, מדע המדינה, סוציולוגיה ותחומים אחרים.
כמו כן, במדעי המדינה, פלורליזם מציין ערך ועיקרון חשוב בממשל דמוקרטי לפיו יש להעניק שוויון זכויות וחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה, בהן קבוצות מיעוט, כך שתוכלנה לבטא את השונות ביניהן ולהתאגד במסגרות שונות כבחירתן.
ללא מתן פלורליזם במשטר דמוקרטי – לא מתאפשרת דמוקרטיה.
חברה דמוקרטית שאינה מעניקה לאזרחיה פלורליזם מכונה לעתים "דמוקרטיה טוטליטרית" או "דמוקטטורה".
הפלורליזם מכבד את ריבוי הקולות האנושיים ואת ביטוייהם המגוונים, והוא אחד הערכים המרכזיים של הדמוקרטיה.
משטר שאינו פלורליסטי ומדכא קבוצות שונות מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית מביא על פי רוב לתרעומת ואיבה, הן כלפי המשטר והן בין הקבוצות השונות בחברה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפְּלוּרַלִיזְם:
מדע המדינה
אידאולוגיות
ליברליזם
פלורליזם

מיליטריזם

כל מה שרצית לדעת על מיליטריזם:
מיליטריזם (מהמילה Militär – צבא) או צְבָאָנוּת‏ היא אידאולוגיה המדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.
בעוד הכנות מיליטריסטיות, יכולות להתפרש כהכרח פרקטי הקשור להגנה על המדינה, מיליטריזם הוא מושג רחב יותר, דוקטרינה הרומזת על כך שיש לשאוף לעליונות צבאית (בצד השאיפה לרגיעה ביטחונית) אף אם הדבר לא יביא שלום.
מדינות מיליטריסטיות הן מדינות בהן הצבא הוא מרכזי וסביבו סובבת החברה.
בנוסף, האלמנט הצבאי הוא סוג של זרוע אסטרטגית גם ביחסי החוץ של מדינות מיליטריסטיות עם שכנותיהן.
מיליטריזם נאמד במידה שבה מלחמה והכנות למלחמה נתפסות כפעולות חברתיות נורמאליות, אפילו רצויות.
מיליטריזציה של החברה נותנת לגיטימציה לנטל הכבד אשר ההכנות למלחמה (ובמיוחד ביצועה בפועל) מטילים על החברה.
מיליטריזם מצביע על מגוון רחב של התנהגויות: נטייתו של הצבא להתערב בפוליטיקה, גיוס החברה לצרכים צבאיים עד כדי בזבוז משאביה החומריים והאנושיים, התערבות הצבא בחיים האזרחיים, העלאה על נס של ערכים כגון כוחניות, אומץ לב, הקרבה עצמית, כבוד ותהילה.
קלאוזוביץ ציין כי מיליטריזם הוא מצב לפיו המלחמה או הפתרון הצבאי הופכים למדיניות עצמה.
אולם לא כל שימוש בכוח צבאי ולא כל יציאה למלחמה מעידים על קיומו של מיליטריזם או על קיומה של פוליטיקה מיליטריסטית, מיליטריזם מתקיים רק כאשר השימוש בכוח הצבאי נתפס כערך וכמעלה, מוצג כנכון ורצוי, ולעתים הוא תולדה של מצב של "אין ברירה".
מיליטריזציה היא תהליך הדגשתם של ערכים צבאיים, מדיניות צבאית וכוננות צבאית מתוך העברה תכופה של פונקציות אזרחיות לידי הרשות הצבאית.
מיליטריזציה מניחה שכשחברה נמצאת במשבר או כשהיא מאויימת, הדרך הטובה ביותר להתגבר על המשבר או על האיום היא לחזק את הצבא.
שני סממנים חשובים של מיליטריזציה הם הוצאות ציבוריות לצורכי ביטחון, ובעיקר אחוז ההוצאות המופנות לתכליות צבאיות, והדיון על נקיטת אמצעים צבאיים או נקיטתם בפועל כפתרון לבעיות ועימותים פוליטיים או כלכליים ביסודם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיליטריזם:
מדע המדינה
צבא
אידאולוגיות

רשות מחוקקת

כל מה שרצית לדעת על רשות מחוקקת:
רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים, ולעתים מהווה רשות מבקרת של הרשות המבצעת‏.
ברוב הדמוקרטיות הייצוגיות בעולם, הרשות המחוקקת מכונה "פרלמנט" (parliament או parlament).
הרשות המחוקקת של מדינת ישראל נקראת הכנסת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרשות מחוקקת:
פרלמנטים
מדע המדינה
ממשל ומדיניות
רגולציה

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו

כל מה שרצית לדעת על לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

חוקה היא מסמך מחייב המגדיר את עקרונות היסוד של המשטר במדינה ואת זכויות אזרחיה.
חוקה חייבת מהגדרתה לכלול את הוראות היסוד בדבר מבנה המשטר והשלטון, סמכויות החקיקה, צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו.
רוב החוקות עוסקות גם בנושא זכויות האדם הבסיסיות המובטחות לתושבי המדינה; אך חלק זה אינו הכרחי להגדרת החוקה ככזו (חוקת ארצות הברית, למשל, אינה עוסקת כלל בנושאים אלו; רק התיקונים לה עוסקים בהם).
לחוקה מעמד מעל לחוק, ולרוב אין תוקף לחוק העומד בסתירה לחוקה.
יש הטוענים כי החוקה מטבעה יציבה יחסית, אם כי גם בה נעשים שינויים במהלך השנים.
בדרך כלל נדרש רוב מיוחד לאישור שינוי בחוקה, ולעתים מאושר שינוי כזה בדרך של משאל עם, יתר על כן, על פי תפיסות נאו-שמרניות מסוימות, וכדי למנוע הגעה למצבים של חוסר יציבות או אף התפרקות הדמוקרטיה, דרוש רוב אל-זמני על מנת לבטל סעיף בחוקה.
במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה לאמנה חברתית בין תושבי המדינה, והממשלה יונקת את כוחה מהעם, תוך שכוח זה מוגבל על ידי זכויות האדם שנקבעו בחוקה.
החוקה הוותיקה ביותר כיום היא זו של סן מרינו, משנת 1600.
החוקה המהווה מודל לחוקה של מדינות אחרות, היא חוקת ארצות הברית, משנת 1789.
לאחריה נוצרו החוקה הפולנית ב-1791 והחוקה הצרפתית ב-1792.
ברוב מדינות העולם החוקה היא מסמך כתוב, או אוסף של מסמכים המוגדרים כחוקה.
בממלכה המאוחדת, החוקה היא אוסף של עקרונות, חלקם בלתי כתובים, שהתגבשו במשך השנים, וידועים בכינוי "מוסכמות חוקתיות".
חלק קטן ממוסכמות חוקתיות אלו התגבשו ברבות השנים במסמכים שונים, כמו המגנה קרטה ומספר חוקים שחוקקו בידי הפרלמנט של בריטניה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
מדע המדינה
חוק ומשפט
חוקות

מעמד הפועלים

כל מה שרצית לדעת על מעמד הפועלים:
מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעתים פרולטריון) הוא הכינוי למעמד הנמוך ביותר בחברה מתועשת.
הכינוי נוצר בתחילה ככינוי גנאי, אך שינה את מובנו בעקבות השימוש שעשה בו קרל מרקס בתורה המרקסיסטית כתיאור לעובד שכיר, נטול רכוש משלו, בניגוד לבעלי הון או אמצעי ייצור המצויים בבעלותם כמו סוחרים, איכרים בעלי חלקת אדמה או הבורגנים העשירים.
כיום, משמש המונח כהגדרה לשכירים שעוסקים בעבודה פיזית ולפעמים כהגדרה לכל השכירים הזוטרים.
שורש המונח "פרולטריון" במילה הצרפתית prolétariat מן המאה ה-17, שהתבססה על המילה הלטינית proletarius, מ-proles, צאצא.
המונח המקורי נטבע על–ידי המלך הרומאי, סרוויוס טוליוס, שעל פי המסורת הרומית חילק את נתיניו לחמש קבוצות מיסוי, על פי יכולת התשלום שלהם.
בתחתית הסולם ניצבו העניים המרודים, שתרומתם היחידה למדינה הייתה הבאת צאצאים לעולם.
במשמעות שקיבל במאה ה-19, במיוחד בכתבים המרקסיסטיים, התייחס המונח ל"עובדים המודרניים", במיוחד בבתי–חרושת.
אלו הובחנו בהגותו של מרקס מעובדי אדמה או אנשים העוסקים במסחר, הענקת שירותים, יזמות כלכלית, וכן הלאה.
מאוחר יותר, כאשר התחוללו מהפכות בארצות חקלאיות במהותן כמו רוסיה וסין, נטען כי ישנו גם פרולטריון איכרי, אך הגדרה זו שונה ואף מנוגדת להגדרתה המקורית בהגות הסוציאליסטית והמרקסיסטית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למעמד הפועלים:
ריבוד ואי שוויון
מדע המדינה
מרקסיזם
סוציאליזם
קבוצות חברתיות

קבלת החלטות

כל מה שרצית לדעת על קבלת החלטות:
קבלת החלטות היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות.
קבלת החלטות ונקיטת פעולות המתאימות להן היא פעילות יום יומית בסיסית לחיות ובני אדם כאחד‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקבלת החלטות:
פסיכולוגיה קוגניטיבית
מדע המדינה
הכרה
קבלת החלטות

החברה האזרחית

כל מה שרצית לדעת על החברה האזרחית:
החברה האזרחית הינה זירה של מוסדות, ארגונים, רשתות ויחידים וערכיהם, שממוקמת בין גבולות המשפחה, המדינה והשוק החופשי, המחויבת למערכת מוסכמת של חוקים אזרחיים, ואנשים מתאגדים בה בצורה וולונטרית כדי לקדם אינטרסים משותפים.
מקורו של המושג חברה אזרחית הינו עתיק יומין, ובסיסו ביוון העתיקה.
אריסטו היה הראשון להתייחס למושג "חברה פוליטית".
החברה האזרחית פועלת במרחב שבין המדינה והאזרח, הציבורי והפרטי, לעתים בחפיפה ובקשר עם מסגרות אחרות במדינה ולעתים בניתוק מהן.
במרחב זה מתקיימים יחסי גומלין חברתיים-התנדבותיים כדי לממש את מטרות היחיד, הקבוצה והכלל.
במרחב זה נמצא ערכים משותפים, עצמאות כלפי המדינה והשוק הכלכלי ופעילות אוטונומית המשמשת להשגת תועלות חברתיות וציבוריות.
סך התוצאות המצטברות של יחסי הגומלין הללו ושל העשייה החברתית מוגדר כ"הון חברתי".
החלק המאורגן בתוך החברה האזרחית מוגדר כ”מגזר השלישי”.
אלו הם אותם ארגונים פורמליים שפועלים בחברה האזרחית ללא מטרות שלטוניות או מטרות רווח.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להחברה האזרחית:
מדע המדינה
סוציולוגיה
סוציולוגיה פוליטית
חברה