היקום

כל מה שרצית לדעת על היקום:
היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.
השאלות על טבעו של היקום, מה הרכבו, מה גילו, האם הוא נוצר או היה קיים מאז ומתמיד, אם נוצר – כיצד, ומה יהיה בעתידו, העסיקו את האדם מאז ראשית ההיסטוריה הכתובה, ומן הסתם גם קודם לכן.
סוגיות אלה משתרעות בטווח שבין הפילוסופיה של הטבע לבין הבעיות היסודיות ביותר בפיזיקה ובקוסמולוגיה.
מקורה של המלה העברית בפרשת נח (פרק ז') "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ.
.
.
וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ", שבה מצומצם המושג לעולם החי בלבד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להיקום:
מדעי החלל

חדירה לאטמוספירה

כל מה שרצית לדעת על חדירה לאטמוספירה:
חדירה לאטמוספירה היא המעבר של חפץ כלשהו, מעשה אדם או לאו, מהריק של החלל לאטמוספירת כוכב לכת או גרם שמימי כלשהו (להבדיל מחדירה לגופים ללא אטמוספירה, כמו הירח).
באשר לכדור הארץ, מדובר בחדירה מעבר לקו קרמן, קרי גבול האטמוספירה, בגובה 100 ק"מ מעל פני כדור הארץ.
חדירה מבוקרת לאטמוספירה משמעה תכנון מראש וביצוע פעולות אלו או אחרות במהלך החדירה לאטמוספירה, המבטיחים את שלמותו ותקינותו של החפץ לאחר חדירתו.
אם החפץ הוא לדוגמה מטאור או לוויין שסיים את חייו, אין חשיבות להאטת החפץ או לחדירה לא הרסנית שלו לאטמוספירה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחדירה לאטמוספירה:
מדעי החלל

אסטרונאוטיקה

כל מה שרצית לדעת על אסטרונאוטיקה:
אסטרונאוטיקה היא ענף מדעי העוסק בתאוריה ובהנדסה של הגעה לחלל ומסעות בו.
משמעות השם אסטרונאוטיקה הוא "הפלגה בחלל", בדומה לשמו של התחום המקביל, אווירונאוטיקה שמשמעותו "הפלגה באויר".
האסטרונאוטיקה היא ענף רב תחומי הכולל בתוכו יישומים של פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה וכימיה ומשלבם בהנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת חומרים ועוד, במטרה לפתח את הכלים והאמצעים שיאפשרו מסעות בחלל.
עצם מלאכותי הנע בין הכוכבים נתון לשדות כבידה ושדות מגנטיים משתנים, טמפרטורות קיצוניות, צריך לעמוד בריק ובקרינה, לנווט את דרכו בין גופים הנעים בכיוונים שונים במרחב ועם כל זאת להיות קל משקל ככל שניתן על שיתאפשר לשגרו.
עקב מורכבות הדרישות הרבות והסותרות לעתים, נדרש שילוב של דיסציפלינות שונות ומחקר ופיתוח מתקדמים ויקרים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאסטרונאוטיקה:
מדעי החלל
תחומים בפיזיקה
הנדסה

קוסמוגוניה

כל מה שרצית לדעת על קוסמוגוניה:
קוסמוגוניה (המילה גנסיס ביוונית פירושה לידה, והמילה קוסמו פירושה יקום) היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקוסמוגוניה:
קצרמר מדעי החלל
מדעי החלל
קוסמולוגיה

הרמן יוליוס אוברט

כל מה שרצית לדעת על הרמן יוליוס אוברט:
הרמן יוליוס אוברט (גרמנית: Hermann Julius Oberth; ‏25 ביוני 1894 – 28 בדצמבר 1989) היא פיזיקאי ומהנדס אוסטרו-הונגרי, מחלוצי תחום הנדסת אווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להרמן יוליוס אוברט:
פיזיקאים גרמנים
מדעי החלל
סופרים גרמנים

האגודה הפלנטרית

כל מה שרצית לדעת על האגודה הפלנטרית:
האגודה הפלנטרית (באנגלית: The Planetary Society) היא ארגון העוסק במחקרים אסטרונומיים.
האגודה היא מוסד בינלאומי ללא כוונות רווח שבסיסו בפסדינה, קליפורניה.
משימתה המוצהרת היא "לעורר השראה בקרב תושבי כדור הארץ באמצעות חינוך, מחקר ומעורבות ציבורית לצורך חקר עולמות אחרים וחיפוש חיים אחרים".
האגודה הוקמה ב1980 על ידי קרל סייגן, ברוס מורי ולואי פרידמן.
נכון לשנת 2005 האגודה מונה כ-100,000 חברים ב-125 מדינות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להאגודה הפלנטרית:
קצרמר מדעי החלל
מדעי החלל
אסטרונומיה

כדור דייסון

כל מה שרצית לדעת על כדור דייסון:
כדור דייסון הוא מבנה על היפותטי שתואר לראשונה בשנת 1959 על ידי הפיזיקאי פרימן דייסון במאמר שפורסם בעיתון האמריקאי Science ("מדע"), תחת הכותרת "חיפוש אחר מקור מלאכותי דמוי כוכב לקרינה תת-אדומה".
מדובר על מבנה חלול דמוי כדור המקיף כוכב, אטום במידה שמאפשרת אגירה של האנרגיה הנפלטת מהכוכב לשימושם של בוני הכדור.
על אף שדייסון הוא שזכה לקרדיט על הפרסום של עקרונות הכדור, הרעיון הופיע כבר בשנת 1937 בספר מדע בדיוני של הסופר אולף סטפלדון Star Maker.
דייסון עצמו לא עסק בפרטים הטכניים של עצם בניית הכדור, אלא התמקד ברעיון של תרבות מתקדמת במידה המאפשרת לה לנצל את מירב המשאבים של מערכת שמש שלמה.
תרבות כזו מסווגת כתרבות מטיפוס II בסולם קרדשב (סולם המדרג תרבויות בהתאם להישגיהן הטכנולוגיים).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכדור דייסון:
קצרמר פיזיקה
מדעי החלל
מדע בדיוני
מבני-על

הארצה

כל מה שרצית לדעת על הארצה:
הארצה (באנגלית: Terraforming) של כוכב לכת או של גוף ירחי היא התהליך ההיפותטי של שינוי האטמוספירה, הטמפרטורה והאקולוגיה של הגוף, על מנת שתנאים אלה יהיו זהים, או לכל הפחות קרובים, לאלה השוררים על פני כדור הארץ.
בצורה זו גרם השמים יהפוך להיות מתאים לאכלוס על ידי בני אדם.
לעתים משתמשים במונח הארצה באופן כללי יותר, באורח מוטעה, כמילה נרדפת ל"הנדסה פלנטרית".
מושגים קרובים או דומים למושג "הארצה" מושרשים הן ביצירות מדע בדיוני והן במדע העכשווי.
המושג נטבע, ככל הנראה, בידי ג'ק ויליאמסון, בסיפור מדע בדיוני שפרסם בשנת 1942 במגזין "מדע בדיוני מדהים", אך הוא לא הראשון שהשתמש ברעיון זה.
כבר ב-1930 סיפק אולף סטפלדון דוגמה לכך בסיפורו "בני האדם האחרונים והראשונים", בו מתואר שינוי שעבר כוכב הלכת נוגה לאחר מלחמה עם האוכלוסייה המקורית של הכוכב.
כיום אין עדיין בידי בני האדם אמצעים טכנולוגיים או כלכליים הדרושים להארצתו של כוכב לכת או ירח אחר.
על בסיס הידע שנצבר על פני כדור הארץ, ידוע כי הסביבה הטבעית ניתנת לשינוי, ועם זאת, עדיין לא ברור אם ניתן ליצור בכוכב לכת אחר ביוספרה פלנטרית פתוחה (לא במרחב סגור), המחקה את סביבת כדור הארץ.
במערכת השמש שלנו, מאדים נחשב בעיני רבים כמועמד הסביר ביותר לביצוע הארצה.
האפשרות לחמם ולשנות את האטמוספירה שלו נחקרה רבות, ונאס"א אף ערכה דיונים בנושא.
עם זאת, מסגרת הזמן הארוכה הדרושה לביצוע הארצה, והישימות של ביצועה המוצלח, הן עדיין נושאים לדיון.
שאלות בלתי פתורות נוספות מתייחסות לסוגיות של אתיקה, לוגיסטיקה, כלכלה, פוליטיקה ומתודולוגיה הכרוכות בשינוי יזום של סביבת עולם זר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להארצה:
אדם בחלל
מדע בדיוני
עתידנות
מדעי החלל

מעלית חלל

כל מה שרצית לדעת על מעלית חלל:
מעלית חלל היא אמצעי שינוע משוער שיחבר את פני השטח של כוכב לכת כלשהו אל החלל.
מעלית חלל על כדור הארץ תאפשר שליחת עצמים ואסטרונאוטים לחלל.
מספר סוגים של מעלית כזו הוצעו בעבר ומוצעים גם כיום.
לכולן אותה המטרה, והיא להחליף את השיגור הרקטי על ידי מבנה מכני יציב החוצה את האטמוספירה.
ההצעה המבנית הרווחת עבור מעלית החלל היא של רצועה או של כבל הנמתח מפני השטח אל נקודה כלשהי הנמצאת מעבר למסלול הגאוסטציונרי.
סיבוב הפלנטה גורם לאינרציה בכבל כשבצידו השני עצם כלשהו המשמש כמשקל נגד, ושומר על הכבל מתוח תוך "ביטול" של כוח המשיכה של כדור הארץ.
וכך עצמים יכולים לעלות בכבל ולהתגבר על כוח הכובד של כדור הארץ ללא שימוש בכוח הנעה רקטי.
מבנה תאורטי זה יכול לאפשר העברת ציוד ובני אדם למסלול בחלל בעלויות נמוכות בהרבה משיטות היציאה לחלל כיום.
בניית מעלית חלל תהיה מורכבת ויקרה.
המעלית תצטרך להבנות מחומר שיוכל לסבול לחץ גדול מאוד ולהיות קל משקל, זול וקל לייצור.
כדי שחזון מעלית חלל יתממש יצטרכו להפתר מספר בעיות הנדסיות קשות.
מדענים שכבר היום מחפשים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים שמציבה המשימה מאמינים כי מעלית חלל תיתכן בעשורים הבאים.
ההצעות האחרונות למעלית חלל משלבות ננו-צינוריות פחמן בתכנון הכבל עליו תנוע המעלית, כך רעיון המעלית משלב בין חקר החלל לננוטכנולוגיה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למעלית חלל:
מדעי החלל
אדם בחלל
מעליות

מסלול לווייני נמוך

כל מה שרצית לדעת על מסלול לווייני נמוך:
מסלול לווייני נמוך (באנגלית: LEO – Low Earth Orbit) הוא מסלול סביב כדור הארץ בגובה של עד 2,000 קילומטר.
למעט הטיסות לירח בתוכנית אפולו וטיסות תת-מסלוליות (שתי טיסות של תוכנית מרקורי, טיסות X-15 וטיסות ספייס שיפ 1), כל הטיסות המאוישות לחלל היו למסלול נמוך.
שיא הגובה לטיסה מאוישת במסלול נמוך הושג על ידי משימת ג'מיני 11 שהגיעה לגובה של 1,374.
1 קילומטר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למסלול לווייני נמוך:
מדעי החלל
מסלולים סביב כדור הארץ