דמוקרטיה טוטליטרית

כל מה שרצית לדעת על דמוקרטיה טוטליטרית:
דמוקרטיה טוטליטרית ("דמוקטטורה") היא מושג שטבע פרופ' יעקב טלמון בשנת 1952 עם צאתו לאור של ספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטאליטרית".
הדמוקרטיה הטוטליטרית נוסדה כאסכולת מחשבה של תנועת הנאורות הצרפתית במאה ה-18 וינקה מתורת "הרצון הכללי" של ז'אן-ז'אק רוסו, ומכאן המשיכה להתקיים בגלגוליה השונים במשך העידן המודרני.
היא באה לידי ביטוי במשטרים רודניים, כמו הדיקטטורה היעקובינית והקומוניזם הסובייטי לשעבר.
האמונה בחופש והשאיפה לממשו של אסכולות חברתיות מדיניות אוטופיסטיות כקומוניזם מתיישבות לכאורה עם שימוש באמצעי כפייה לצורך הגשמת הרעיון האוטופי.
גישה זו מובילה ל"דמוקטטורה" והיא בלתי סובלנית בהשוואה לדמוקרטיה הליברלית.
אם כי יש לציין כי המושג "דמוקטטורה" נוגד בעליל את מושג "הרצון הכללי".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדמוקרטיה טוטליטרית:
קצרמר מדע המדינה
אידאולוגיות
שיטות ממשל

שמרנות

כל מה שרצית לדעת על שמרנות:
שמרנות היא תפיסת עולם שמהותה התנגדות לשינויים חברתיים.
עם זאת, פעמים רבות משתמשים במונח זה על מנת לציין כל סוג של התנגדות לשינוי פוליטי, גם אם אין מאחוריו אידאולוגיה שמרנית סדורה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשמרנות:
ויקיפדיה: שכתוב – מדעי החברה
אידאולוגיות
תרבות
פוליטיקה

פשיזם

כל מה שרצית לדעת על פשיזם:
פשיזם (באיטלקית: fascismo) היא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית.
האידאולוגיה הפשיסטית נוצרה באירופה, במיוחד בצרפת ובאיטליה, בשלהי המאה ה-19.
כשיטת ממשל היא התקיימה באיטליה, בהנהגתו של בניטו מוסוליני, בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה.
מקור המילה 'פשיזם' הוא סמל ה"פָאשֶס", או פסקס בלטינית – צרור זמורות שבו נהגו לעטוף את הגרזנים בתהלוכות הניצחון ברומא העתיקה.
סמל זה ביטא את הרצון להחזיר את איטליה לתפארת העבר.
הוא צורף לסמלי הארגונים והמפלגות הפשיסטיות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפשיזם:
אידאולוגיות
פשיזם
איטליה: פוליטיקה
איטליה: היסטוריה
בין שתי מלחמות העולם

פציפיזם

כל מה שרצית לדעת על פציפיזם:
פציפיזם (מלטינית: Pax – "שלום", Pacis – "של שלום") היא ההתנגדות לשימוש באלימות, השקפה הדוגלת בביטול המלחמה והמצדדת בוויתור על חימוש ועל הכשרה צבאית.
הפציפיסטים מתנגדים באופן עקרוני לשימוש באלימות ולמלחמה ומסרבים להשתתף בפעולות צבאיות.

סמל השלום

רבים מהפציפיסטים (אולם לא כולם) מחויבים לאי-אלימות בחברה באופן כללי, ומתחייבים להשיג את יעדיהם רק באמצעות התנגדות אקטיבית לא אלימה או באמצעים לא תוקפניים.
יש פציפיסטים אחרים שאינם מתנגדים באופן עקרוני לכל שימוש חברתי באיומים או באלימות בכל המקרים, אולם מאמינים שמלחמה היא סוג של אלימות שלעולם אינו חיוני או מקובל.
יוניות היא מונח לא פורמלי, המשמש לתיאור אנשים עם עקרונות פציפיסטיים או אנטי-מלחמתיים.
המונח קשור לדימויה של היונה בתרבות כמסמלת שלום, דימוי שמקורו כפי הנראה בתפקידה של היונה בסיפור נוח והמבול.
העמדה הנגדית היא מיליטריזם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפציפיזם:
אי-אלימות
פילוסופיה מדינית
אידאולוגיות

פְּלוּרַלִיזְם

כל מה שרצית לדעת על פְּלוּרַלִיזְם:
פְּלוּרַלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה) הוא מונח המשמש במשמעויות שונות בפילוסופיה, מדע המדינה, סוציולוגיה ותחומים אחרים.
כמו כן, במדעי המדינה, פלורליזם מציין ערך ועיקרון חשוב בממשל דמוקרטי לפיו יש להעניק שוויון זכויות וחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה, בהן קבוצות מיעוט, כך שתוכלנה לבטא את השונות ביניהן ולהתאגד במסגרות שונות כבחירתן.
ללא מתן פלורליזם במשטר דמוקרטי – לא מתאפשרת דמוקרטיה.
חברה דמוקרטית שאינה מעניקה לאזרחיה פלורליזם מכונה לעתים "דמוקרטיה טוטליטרית" או "דמוקטטורה".
הפלורליזם מכבד את ריבוי הקולות האנושיים ואת ביטוייהם המגוונים, והוא אחד הערכים המרכזיים של הדמוקרטיה.
משטר שאינו פלורליסטי ומדכא קבוצות שונות מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית מביא על פי רוב לתרעומת ואיבה, הן כלפי המשטר והן בין הקבוצות השונות בחברה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפְּלוּרַלִיזְם:
מדע המדינה
אידאולוגיות
ליברליזם
פלורליזם

מיליטריזם

כל מה שרצית לדעת על מיליטריזם:
מיליטריזם (מהמילה Militär – צבא) או צְבָאָנוּת‏ היא אידאולוגיה המדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.
בעוד הכנות מיליטריסטיות, יכולות להתפרש כהכרח פרקטי הקשור להגנה על המדינה, מיליטריזם הוא מושג רחב יותר, דוקטרינה הרומזת על כך שיש לשאוף לעליונות צבאית (בצד השאיפה לרגיעה ביטחונית) אף אם הדבר לא יביא שלום.
מדינות מיליטריסטיות הן מדינות בהן הצבא הוא מרכזי וסביבו סובבת החברה.
בנוסף, האלמנט הצבאי הוא סוג של זרוע אסטרטגית גם ביחסי החוץ של מדינות מיליטריסטיות עם שכנותיהן.
מיליטריזם נאמד במידה שבה מלחמה והכנות למלחמה נתפסות כפעולות חברתיות נורמאליות, אפילו רצויות.
מיליטריזציה של החברה נותנת לגיטימציה לנטל הכבד אשר ההכנות למלחמה (ובמיוחד ביצועה בפועל) מטילים על החברה.
מיליטריזם מצביע על מגוון רחב של התנהגויות: נטייתו של הצבא להתערב בפוליטיקה, גיוס החברה לצרכים צבאיים עד כדי בזבוז משאביה החומריים והאנושיים, התערבות הצבא בחיים האזרחיים, העלאה על נס של ערכים כגון כוחניות, אומץ לב, הקרבה עצמית, כבוד ותהילה.
קלאוזוביץ ציין כי מיליטריזם הוא מצב לפיו המלחמה או הפתרון הצבאי הופכים למדיניות עצמה.
אולם לא כל שימוש בכוח צבאי ולא כל יציאה למלחמה מעידים על קיומו של מיליטריזם או על קיומה של פוליטיקה מיליטריסטית, מיליטריזם מתקיים רק כאשר השימוש בכוח הצבאי נתפס כערך וכמעלה, מוצג כנכון ורצוי, ולעתים הוא תולדה של מצב של "אין ברירה".
מיליטריזציה היא תהליך הדגשתם של ערכים צבאיים, מדיניות צבאית וכוננות צבאית מתוך העברה תכופה של פונקציות אזרחיות לידי הרשות הצבאית.
מיליטריזציה מניחה שכשחברה נמצאת במשבר או כשהיא מאויימת, הדרך הטובה ביותר להתגבר על המשבר או על האיום היא לחזק את הצבא.
שני סממנים חשובים של מיליטריזציה הם הוצאות ציבוריות לצורכי ביטחון, ובעיקר אחוז ההוצאות המופנות לתכליות צבאיות, והדיון על נקיטת אמצעים צבאיים או נקיטתם בפועל כפתרון לבעיות ועימותים פוליטיים או כלכליים ביסודם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיליטריזם:
מדע המדינה
צבא
אידאולוגיות

לאומנות

כל מה שרצית לדעת על לאומנות:
לאומנות היא לאומיות חריפה ותקיפה הרואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על עמים אחרים.
גישה זו "מצדיקה" בשל כך אפליה ויחס עוין כלפי מיעוטים בתוך מדינת הלאום ולעתים תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.
ההבחנה בין לאומיות ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן.
בחלק מן השפות כלל לא מצויה הבחנה מקבילה בין ביטויים אלו.
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה ואיטליה.
גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון שוביניסטי ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו ג'אמבטיסטה ויקו ויוהאן גוטפריד הרדר שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך עמדה פלורליסטית.
גם אצל הוגה ליברלי כמו ג'ון סטיוארט מיל ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים.
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים גזעניים (כמו בגרמניה הנאצית) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה ביולוגית, וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם.
היא יכולה לפנות גם לכיוונים פשיסטיים (כמו באיטליה הפשיסטית) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של המדינה מעל ערכי חירות הפרט, קידוש המלחמה והאלימות, ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות.
במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית הציונות, לאומנות יהודית המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול הפונדמנטליזם ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים, אף על פי שלכאורה רעיונות אלה דוגלים באוניברסליות ובניגוד לתפיסה המעדיפה לאום על לאום אחר (תוך ההנחה שכל בני האדם שווים).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללאומנות:
קצרמר מדע המדינה
אידאולוגיות
לאומיות

קומוניזם

כל מה שרצית לדעת על קומוניזם:
קומוניזם הוא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה.
מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום ספרם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, שתיאר את הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית, אשר יביא לפתירת מצוקות האדם שנגרמו על ידי השיטה הקפיטליסטית.
שלב חשוב בתהליך ההגעה אל הקומוניזם הוא קיומה של המדינה הסוציאליסטית, הקומוניזם בצורתו המלאה (קומוניזם טהור) כנראה לא יושם מעולם, כמו גם קפיטליזם בצורתו המלאה (קפיטליזם טהור).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקומוניזם:
קומוניזם
אידאולוגיות
מרקסיזם
סוציאליזם

זרמים של אנרכיזם

כל מה שרצית לדעת על זרמים של אנרכיזם:
זרמים של אנרכיזם
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-פרימיטיביזם
אנרכו-פמיניזם
אנרכיזם אינדיבידואליסטי
אקו-אנרכיזם
אנרכו-קפיטליזם
אנרכיזם-קווירי
אנרכיזם קולקטיביסטי
אנרכיזם ללא תארים

אנרכיזם מסביב לעולם
אנרכיזם בספרד
אנרכיזם באפריקה
אנרכיזם באנגליה
קהילות אנרכיסטיות

אנרכיזם בתרבות
אנרכיזם וחברה
אנרכיזם ודת
אנרכיזם ואמנות
אנרכיזם שחור
אנרכיזם נוצרי
אנרכיזם בודהיסטי
סמלים אנרכיסטיים

אנרכיזם בהיסטוריה
הקומונה הפריזאית
מהומות היימרקט
מרד קרונשטט
אנרכיזם באוקראינה
מאי 1968

אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות, או דעות אישיות, התומכות בביטול משמעותי, מוחלט או חלקי, של מבנים חברתיים היררכיים.
אידאולוגיות אנרכיסטיות שונות קמו במהלך ההיסטוריה בעיקר כביקורת אקטיבית על מוסדות ממשלתיים, או צורות ממשל שונות.
האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית משמעותית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה.
אנרכיסטים מזרמים המתנגדים למוסר-הרכוש גורסים כי במקום המבנים הפוליטיים הריכוזיים, הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, ומנהגים כלכליים כמו עבודה תמורת שכר – כל ההתקשרויות וההסכמים בין בני האדם צריכים להיות מבוססים על התנדבות ללא תמורה גשמית, ניהול עצמי ושליטה קהילתית.
החברה צריכה להיות מורכבת מיחידים עצמאיים וחופשיים, תחת הרעיון שלקהילות ויחידים יש זכות לקבל החלטות על חייהם, בפרט ביחס למידת השפעת ההחלטות עליהם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לזרמים של אנרכיזם:
אנרכיזם
אידאולוגיות
סוציאליזם

משטר טוטליטרי

כל מה שרצית לדעת על משטר טוטליטרי:
משטר טוטליטרי הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון.
אין הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת כפופות כולן למנהיג "הכל יכול".
חיי האזרחים מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה.
השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות תעמולה, הדרכה ושטיפת מוח.
את הטוטליטריזם ניתן להגדיר כמצב בו החברה הופכת להיות שלוחה של המדינה וכלי בידי מנהיגיה.
המיוחד במשטרים הטוטליטריים המודרניים הוא הכסות האידאולוגית שבה הוקמו: אידאולוגיה קומוניסטית (בברית המועצות, סין ומדינות אחרות); אידאולוגיה לאומנית-גזענית קיצונית בגרמניה הנאצית; אידאולוגיה פטריוטית-קיצונית במשטרים הפשיסטיים; אידאולוגיה דתית באיראן ובאפגניסטן של משטר הטאליבן.
לעתים נדירות המשטר הוא גם ללא אידאולוגיה כלשהי, אולם במקרים כאלו הוא מזדרז להמציא אידאולוגיה כזאת.
הדבר שונה ממשטר עריצות בו שליט יחיד עולה מתוך מצב של כאוס או חוסר יציבות ולא מתוך אידאולוגיה ברורה ואוטופיסטית כשהוא מבסס את שלטונו בעזרת טרור מדינתי, פחד ויצירת תלות נפשית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשטר טוטליטרי:
אידאולוגיות
שיטות ממשל